@gabrielle_judge/TikTok Mayuree Moonhirun/ShutterStock (מורשה)
'זה היה כל כך מקודד ארגוני': אישה לא מתכוננת לבדיקת ביצועים. אז היא מקבלת החלטה דרמטית
'מילות הבאזז חסרות התועלת הורגות אותי!'
בקול שובה לב טיק טוק סרטון שהפך ויראלי במהירות, צבר למעלה מ-1.3 מיליון צפיות, Gabrielle Judge (@gabrielle_judge) חושפת רגע אישי ומשנה מאוד: התפטרותה הכנה של זום מהתחום הארגוני.
מציינת שנה אחת לעזיבה, גבריאל משקפת את ההחלטה המרכזית הזו באמצעות הסרטון. היא חוגגת את מסעה בהכרזה על ספר זיכרונות המפרט את חינוכה ואת היווצרות הפילוסופיה האנטי-עבודה שלה. ספר הזיכרונות והסרטון חוקרים ביחד את ניתוק בין הגשמה אישית והשחיקה הארגונית, נושא המהדהד בקרב צופים רבים.
הכיתוב של הסרטון מכין את הבמה למראה המופנם הזה: 'עברה שנה מאז שעזבתי את הקריירה הארגונית שלי, ומעולם לא פרסמתי את הפגישה הזו, אז חשבתי לחגוג עכשיו! בדיוק כתבתי ספר זיכרונות על החינוך שלי ומה יצר את כל הפילוסופיה האנטי-עבודה שיש לי'.
כאן, גבריאל מזמינה אותנו לרגע שרבים מפנטזים עליו אך רק לעתים רחוקות מוציאים ממנו: יציאה חיננית מ' עבודה של ילדה עצלנית 'שכבר לא מתיישב עם ערכי הליבה של האדם.
במהלך שיחת זום - סקירת ביצועים - גבריאל מבטאת את רגשותיה בכנות בולטת, מנווטת בשיחה עם הבוסים הארגוניים שלה ונציג משאבי אנוש. היא מביעה את התפכחותה מסדרי העדיפויות של החברה, ואומרת, 'כן, כאילו, אני מעולה בשיחות. פעם, כשסוף סוף אני משיג אנשים בשיחה, אתה יודע, כאילו, הם בהחלט רואים את היתרון בזה'.
עם זאת, היא מפקפקת באופן משמעותי בהתאמה שלה במסגרת הארגונית שכן היא עוברת לפעילויות פחות משמעותיות מבחינה אישית, כמו שיחות יוצאות, שאינה רואה בהן התאמה עבורה.
הדיאלוג מלא בז'רגון תאגידי שמדגיש בעיני גבריאל את הדיסוננס בין שאיפותיה לבין התרבות הארגונית המכניסטית. 'זה רק קצת מבלבל מהצד שלי. אנחנו עובדים כדי לקחת את השיחות, ואז הן חוזרות', היא משתפת, וממחישה את האופי המשתנה והבלתי אישי של הנחיות תאגידיות.
תגובת משאבי אנוש וצוות ההנהגה, העמוסה בשפה ארגונית כבדה, מאירה עוד יותר את התהום שחשה גבריאל. ביטויים כמו 'מטריצת ביצועים' ודיונים על התיישרות עם 'יעדי החברה' מדגימים את הדיבור הארגוני שיכול להרגיש מנוכר לאלה המשתוקקים לעבודה יותר אמיתית ומספקת. ההתמקדות של הצוות ב'יצירת קשרים משמעותיים' באמצעות שיחות יוצאות מוגברות נתקלת בספקנות של גבריאל לגבי האותנטיות של קשרים כאלה במסגרת האסטרטגיה הארגונית שנקבעה.
קצת יותר מ-3 דקות לתוך הסרטון, היא מודיעה לצופה על הרגע שבו 'התחלתי להיות עצבנית כי הבנתי שאני באמת חייבת להפסיק'.
אחרים שצפו בסרטון יכלו להבין את עמדתה של גבריאל ואת המוזרות של המצב בכללותו. 'זה הזדקן אותי,' אמר אדם אחד. אדם אחד היה סקרן לגבי אופן התנהלות הפגישה: 'הדרך הזו לנהל פגישה היא מגוחכת. הם מצפים ממך להוביל את משוב הביצועים שלך?'
גם הז'רגון הארגוני הפריע לרבים מהמגיבים. 'קורה הדבר המוזר הזה שבו אני מכיר את כל המילים שכולם אומרים, אבל אף אחת מהמילים יחד לא אומרת כלום', ציין אדם אחד. 'מילות הבאז חסרות התועלת הורגות אותי!' אמר מגיב אחר. עוד אחד כתב: 'זה היה כל כך מקודד ארגוני שלא הבנתי במחצית הראשונה'.
ז'רגון תאגידי, מלא בקלישאות וביטויים מעורפלים, לעתים קרובות מוביל לבלבול במקום העבודה. למרות ש-33% מהעובדים מודים שהם משתמשים במונחים שאינם מבינים, שפה זו נמשכת, מסמנת השתייכות לקבוצה אך גם מסתכנת בהדרה, במיוחד בקרב אנשים שאינם דוברי שפת אם. ההשפעה השלילית של ז'רגון חורגת מעבר למשרד, שכן מחקרים מראים שהיא יכולה להרחיק ולנתק קהלים, במיוחד בתחומים כמו מדע, שבהם הבהירות היא חיונית.
ההחלטה של גבריאל לעזוב נתקלה בהבנה, אם כי נטועה באופטימיות תאגידית לגבי מעבר והתאמה. 'אנחנו מעריכים את הכנות שלך, גבריאל. חשוב לנו שחברי הצוות שלנו יהיו מעורבים לחלוטין וימצאו את עבודתם מספקת', אומרת נציגת משאבי האנוש, ומודה בהחלטתה תוך חיזוק עדין של האתוס הארגוני של פרודוקטיביות והתאמה.
ב סרטון שלאחר מכן , היא אומרת שהיא נתנה את ההודעה של 4 שבועות בין השאר בגלל שלא הייתה לה מצב אחר בתור: 'עזבתי בלי עבודה אחרת. עזבתי כדי לנהל את העסק שלי במשרה מלאה. וכך לא היה לי שום ציר זמן שהייתי צריך לעזוב את העבודה לפיו. היינו גם תורמים בודדים שקיבלנו בונוסים רבעוניים על הביצועים שלנו במהלך הרבעון. אז היה קשה לחשב מתי יכולתי להישאר רק את השבועיים הנוספים'. היא גם מציינת כי עד מהרה מצאה את עצמה 'שקטה שכורה' לדברים שלא היו קשורים לתפקיד.
הרגע הזה של השלמה והרהור שגבריאל משותפת הוא ביקורת עוצמתית על מירוץ העכברים התאגידי, המדגישה את התשוקה האנושית שלעתים קרובות מתעלמים ממנה לעבודה, המהדהדת באמת עם הערכים והשאיפות של האדם. דרך הסיפור שלה, גבריאל מאתגרת את נרטיב של הצלחה מוגדרת על ידי הישגים תאגידיים, דוגלת במקום זאת בדרך שתעדף הגשמה אישית ואותנטיות. המסע שלה משמש מגדלור עבור אלה הלכודים במרדף המחזורי אחר אישור תאגידי, ומעודד הערכה מחדש של מהי עבודה משמעותית.
